Take On A Street Go-Kart Thru [ Tokyo / Osaka / Okinawa! ]

לפני שנוסעים בסטריט קארט בטוקיו: פותרים אחת-אחת את שאלות ה"זה בסדר?" של שותפי המסע, מתשלומים ועד ההכנות בשטח

לפני שנוסעים בסטריט קארט בטוקיו: פותרים אחת-אחת את שאלות ה"זה בסדר?" של שותפי המסע, מתשלומים ועד ההכנות בשטח

לפני שנוסעים בסטריט קארט בטוקיו: פותרים אחת-אחת את שאלות ה"זה בסדר?" של שותפי המסע, מתשלומים ועד ההכנות בשטח

"אפשר להסתובב בטוקיו רק עם כרטיס אשראי?" "כמה מזומן צריך?" "ומה עושים עם הארנק בזמן הנסיעה בקארט?"

ככל שמועד הטיסה מתקרב, שותפי המסע פתאום מתחילים לשאול שאלות כאלה. אם התשובות נשארות מעורפלות, דאגות קטנות מתחילות להצטבר כבר מהרגע שנוחתים בשדה התעופה. אבל אם מכינים את התשובות מראש, הכול פשוט. היום הראשון בטוקיו (Tokyo) יהיה קליל יותר ממה שחשבתם.

במאמר הזה נאסוף אחת-אחת את שאלות ה"רגע, זה בסדר?" ששותפי המסע צפויים לשאול. נסדר לפי הסדר איך עובדים התשלומים בטוקיו ומה צריך להכין ליום הסטריט קארט. נסביר מההתחלה, כך שגם מי שעוד לא החליט לאן לנסוע וגם מי שמגיע ליפן בפעם הראשונה יבינו.

כששואלים אתכם "יפן זו לא חברה שמשלמת בכרטיסים?"

זו כנראה השאלה הראשונה שתעלה.

בטוקיו יש הרבה חנויות שבהן אפשר לשלם בכרטיס אשראי או בתשלום ללא מגע עם הסמארטפון. בבנייני תחנות, במרכזי קניות גדולים ובבתי קפה של רשתות, לרוב מספיק כרטיס. אבל אי אפשר לומר שזה המצב בכל מקום. בחלק ממסעדות קטנות בבעלות פרטית ובחנויות ברחובות קניות ותיקים מקבלים רק מזומן. אם כתוב "CASH ONLY" בכניסה, מבינים את זה מיד. הבעיה היא שיש חנויות שלא כתוב בהן כלום. זו בדיוק הנקודה שבה מבקרים בפעם הראשונה נוטים להיתקע.

יש מדינות שבהן גם על כוס קפה אחת מצמידים כרטיס כדבר מובן מאליו, אבל ביפן עדיין מקובל "להחזיק גם קצת מזומן, ליתר ביטחון". אם שותף המסע אומר "הכול אפשר לשלם בכרטיס, לא?", מספיק לענות "כנראה שרוב הדברים כן. אבל לא הכול".

עוד דבר שמבלבל לא מעט אנשים במסעדות ביפן הוא "מכונת השוברים" (שוֹקֶּנְקִי, 食券機). במכונה שבכניסה למסעדה לוחצים על כפתור המנה, מכניסים כסף, קונים שובר ומוסרים אותו לצוות. אמצעי התשלום משתנים ממכונה למכונה, ויש מכונות שמקבלות רק מזומן. לפעמים הכיתוב על הכפתורים רק ביפנית. אם שותף המסע קפא מול המכונה, חפשו כפתורים עם תמונות. אפשר גם פשוט לפנות לצוות לפני שקונים את השובר, וזה הכי מהיר. ברגע שמבינים איך זה עובד, הרגע שבו לוחצים על הכפתור והשובר יוצא הוא די כיפי.

התשובה ל"אז איפה מושכים מזומן?"

יש שתי דרכים עיקריות להשיג מזומן.

הדרך הראשונה היא להמיר כסף לפני היציאה או בשדה התעופה. בשדות התעופה וב תחנות המרכזיות ביפן יש דלפקי המרת מטבע זר. אם יש לכם ין יפני ביד מיד כשאתם מגיעים, לא תצטרכו להילחץ מול כרטיס הרכבת או המשקה הראשון.

הדרך השנייה היא למשוך מכספומט אחרי ההגעה ליפן. בטוקיו יש לעיתים קרובות כספומטים בתוך חנויות נוחות (ביפן מקצרים ל"קוֹנְבִּינִי"), וסביב התחנות המרכזיות יש גם כספומטים של בנקים. עם זאת, באילו כספומטים אפשר להשתמש בכרטיס שהונפק בחו"ל תלוי בסוג המכונה ובחברת הכרטיס. לפני היציאה כדאי לבדוק עם חברת האשראי אם הכרטיס שלכם תומך במשיכת מזומן בחו"ל ואם יש עמלות.

גם ליד סניפי הסטריט קארט יש חנויות נוחות. בטווח של עד 5 דקות הליכה מכל סניף יש סבן-אילבן, פמילי מארט ולוסון, כך שגם אם ביום עצמו שותף המסע יגיד פתאום "אין לי מספיק מזומן", אפשר למצוא כספומט ליד הסניף. ובכל זאת, לדעתי עדיף לסדר את זה יום קודם ליד המלון מאשר להתרוצץ לחפש כספומט רגע לפני הסיור. כשהראש רגוע, הקארט הרבה יותר מהנה.

בעיית "יש לי כל כך הרבה מטבעות שהארנק מתפוצץ"

אחרי כמה ימים ביפן, שותף המסע כמעט תמיד יגיד פעם אחת: "מה עושים עם כל המטבעות האלה?"

ליפן יש הרבה סוגי מטבעות, והם מצטברים מהר מהעודף. אם יש לכם ארנק מטבעות קטן, לא תצטרכו לחפש בכיסים בכל תשלום. אם משתמשים בהם לאט-לאט בקופה בקונביני, באוטובוס, במכונות אוטומטיות ובמכונות שוברים, הם נגמרים מהר יותר ממה שחושבים.

בקופה, לפעמים יש מגש קטן ליד הקופה. ביפן מקובל להניח את הכסף במגש הזה ולא למסור אותו ישירות ליד של המוכר. גם העודף לפעמים חוזר במגש. בהתחלה אולי תתבלבלו, "רגע, להניח את זה?", אבל כשמתרגלים, זה מאוד חלק.

חוץ מזה, ביפן אין מנהג של טיפ. גם במסעדות וגם במוניות, משלמים בדיוק את הסכום שבחשבון וזה בסדר. אם שותף המסע ינסה להיות נחמד וישאיר כסף על השולחן, ייתכן שהמלצר ירוץ אחריכם כדי להחזיר אותו. אם תגידו לו מראש "ביפן לא צריך טיפ", תחסכו מכולם רגע מביך.

"איך נוסעים ברכבת?", ההגעה לסניף ותשלום על התחבורה

בטוקיו מתניידים בעיקר ברכבת. אפשר לקנות כרטיס בכל פעם, אבל עם כרטיס IC לתחבורה ציבורית פשוט מצמידים אותו בשער ועוברים. לא צריך להתעמק במפת הקווים ולחשב מחיר נסיעה, וזה באמת עוזר. אופן השגת הכרטיס והאפשרות להשתמש בו דרך הסמארטפון עשויים להשתנות לפי המכשיר ולפי התקופה, אז הכי בטוח לבדוק לפני היציאה.

לסניפי הסטריט קארט אין חניה. יש להגיע לסניף בתחבורה ציבורית.

הנה כמה מהסניפים העיקריים בטוקיו והתחנות הקרובות אליהם.

הסניף בשיבויה (Shibuya) נמצא 5 דקות הליכה מתחנת שינסן (Shinsen Station), וכ-10 דקות הליכה מתחנת שיבויה.

סניף אקיהבארה (Akihabara) 1 נמצא 3 דקות הליכה מתחנת סואהירוצ'ו (Suehirocho Station) בקו גינזה של טוקיו מטרו, ו-5 דקות הליכה מתחנת אקיהבארה.

הסניף בשינאגאווה (Shinagawa) נמצא 3 דקות הליכה מתחנת קיטה-שינאגאווה (Kita-Shinagawa Station) בקו הראשי של קייקיו, וכ-10 דקות הליכה מתחנת שינאגאווה.

סניף טוקיו ביי נמצא בשין-קיבה (Shin-Kiba), 8 דקות הליכה מתחנת שין-קיבה.

בטוקיו יש בסך הכול 7 סניפים, אבל סניפי אקיהבארה 1 ו-2, וכן סניף שיבויה ושיבויה Annex, נמצאים כל זוג כמעט באותו מקום. המשמעות היא לא "אפשר לנסוע בשבע שכונות שונות ברחבי טוקיו", אז זכרו את זה כשאתם בוחרים לאן ללכת. בכל יפן יש 9 סניפים: 7 בטוקיו, ועוד אחד באוסקה (Osaka) ואחד באוקינאווה (Okinawa).

אם שותף המסע שואל "איזה סניף נבחר?", אני ממליץ לבחור סניף שמגיעים אליו מהמלון עם כמה שפחות החלפות. כשלא מגיעים עייפים מהדרך, ההנאה כשאוחזים בהגה שונה לגמרי.

"אפשר לשלם בכרטיס? ואיך מזמינים?", בדקו מראש את התשלום על הסיור

אולי זה החלק ששותף המסע הכי דואג לגביו. המאמר הזה לא קובע באילו אמצעים אפשר לשלם על סיור הסטריט קארט. בדקו את אמצעי התשלום הזמינים ואת מועד התשלום בשלב ההזמנה.

ההזמנות מתקבלות דרך Facebook, LINE ודוא"ל (booking@streetkart.com). כשאתם פונים, שאלו באותה הזדמנות גם "באילו אמצעי תשלום אפשר להשתמש" ו"מה צריך להביא ביום עצמו". רק זה כבר מקטין מאוד את הדאגות ביום הסיור.

המחירים משתנים לפי העונה והשעה, לכן בדקו את המחירים העדכניים באתר הרשמי (kart.st). כשבונים את תקציב הטיול, בטוח יותר להתבסס על המידע שתקבלו בזמן ההזמנה ולא על סכומים שמופיעים במאמרים או בביקורות.

בסופי שבוע ההזמנות מתמלאות מהר, אז אם אתם רוצים לנסוע בסוף שבוע, מומלץ לפנות מוקדם. אם המסלול שלכם עוד לא סגור, הוספת ימי חול כאפשרות תרחיב את הבחירה.

ועוד שאלה ששותף המסע כמעט בטוח ישאל: "איזה רישיון נהיגה צריך?" מכיוון שנוסעים בכבישים ציבוריים ביפן, יש דרישות לגבי רישיון הנהיגה. המסמכים הנדרשים משתנים לפי האזרחות וסוג הרישיון. אם מגיעים ליפן בלי לברר את זה, ייתכן שלא תוכלו לנסוע ביום עצמו. לפרטים, עיינו במידע על רישיונות נהיגה באתר הרשמי (kart.st). קראו אותו היטב פעם אחת לפני היציאה ושימו את המסמכים הנדרשים בתיק היד. אם סידרתם את זה, כל מה שנשאר הוא ליהנות.

"יבינו אותנו?", על שפת ההדרכה

למי שמתכונן לטיול בעברית, עניין השפה כנראה מטריד לא פחות מהתשלומים.

ההדרכה ביום הסיור היא באופן בסיסי באנגלית. הדרכה ביפנית או בשפות אחרות תלויה בצוות שנמצא באותו יום ולכן אינה מובטחת. אם יש איתכם מישהו שלא בטוח באנגלית שלו, כדאי להתייעץ על כך כבר בפנייה להזמנה. אגב, האתר הרשמי זמין ב-22 שפות.

כדאי להתכונן גם לשאול בקצרה באנגלית על אמצעי התשלום. למשל, אם תרשמו לעצמכם את המשפט "Which payment methods can I use?", תוכלו להשתמש בו גם בסניף וגם בקונביני.

"ומה עושים עם הארנק בזמן הנסיעה בקארט?", מה לקחת ביום עצמו

כאן הפנים של שותף המסע פתאום נהיות רציניות. "איפה שמים את הטלפון ואת הארנק?"

הסטריט קארט הוא כלי רכב למושב אחד. ברגע שמתחילים לנסוע, צלילי העיר והרוח מגיעים ישר לגוף. זה מרגיש נהדר, אבל כשאוחזים בהגה אין הרבה פנאי לדאוג למה שבכיסים. לכן, ככל שלוקחים פחות, יותר נוח.

על אופן הפקדת החפצים ועל המקום שבו משאירים אותם, בררו בזמן ההזמנה או בדלפק הקבלה ביום עצמו. מה שאפשר להשאיר במלון, השאירו במלון. ביום הסיור מומלץ להצטמצם למסמכים הנדרשים לפי ההנחיות באתר הרשמי, כמו מסמכים הקשורים לרישיון הנהיגה, ולכרטיס, קצת מזומן והסמארטפון.

אל תגעו בסמארטפון בזמן הנסיעה. אנחנו מבינים היטב את הרצון לצלם תמונות וסרטונים. אבל בזמן שנוסעים בכביש ציבורי מתרכזים בהגה ובנוף שמלפנים. זה הבסיס ליהנות מהסיור בבטחה. צלמו כשהקארט עומד, ובהתאם להנחיות הצוות.

בכל סניף יש שירותים, ובתוך הסניף יש גם Wi-Fi. גם אם שותף המסע יגיד "אני רוצה ללכת לשירותים לפני הנסיעה", אין סיבה להילחץ. עם זאת, הגיעו מוקדם כדי לא לאחר לקבלה.

"אפשר לעצור בקונביני באמצע?", הסיור נוסע במסלול קבוע

אם שותף המסע מצפה לעשות קניות במהלך הנסיעה, כדאי להסביר לו את זה כבר עכשיו.

הסטריט קארט הוא סיור בהובלת מדריך. נוסעים מאחורי המדריך במסלול של כל סניף, אז עדיף לא לתכנן לעצור איפה שבא לכם. הטריק הוא לסדר שתייה וקניות קטנות בקונביני לפני הסיור. בעונות מסוימות מזיעים, אז הקפידו לשתות היטב לפני הסיור ואחריו.

למשל, בסיור שיוצא מסניף שיבויה ייתכן שתעברו ליד שדרת עצי הזלקובה של אומוטסנדו (Omotesando) ובסביבת רחוב טאקשיטה (Takeshita Street) בהראג'וקו (Harajuku). מסניף טוקיו ביי, בסביבת גשר הקשת (Rainbow Bridge) ואודאיבה (Odaiba), ומאקיהבארה, ברובע האלקטרוניקה, בגינזה (Ginza) ובסביבת בניין הלבנים האדומות של תחנת טוקיו (Tokyo Station). טוקיו כפי שהיא נראית כשמביטים למעלה ממושב הקארט נגלית מזווית אחרת מזו שרואים בהליכה. נוף שחשבתם שאתם מכירים ייראה פתאום גדול בהרבה. פרטי המסלול משתנים לפי הסניף ולפי התנאים ביום עצמו, אז אם זה חשוב לכם, בררו בזמן ההזמנה.

בסיורי Street Kart מוביל מדריך מיומן. נכון לנובמבר 2023, בכל הסניפים יחד נערכו יותר מ-150,000 סיורים, מספר הלקוחות הכולל עמד על יותר מ-1.34 מיליון, מספר הביקורות הכולל על יותר מ-20,000, והדירוג הממוצע היה 4.9 מתוך 5.0.

"איפה נוציא כסף אחרי זה?", מקומות לעצור בהם אחרי הסיור ותשלום

כשהסיור נגמר, שותף המסע כנראה יהיה רעב. וכאן חוזרים שוב לנושא התשלומים.

כ-10 דקות הליכה מסניף אקיהבארה נמצא קאנדה מיוג'ין (Kanda Myojin), מקדש שינטו היסטורי. את תרומת המקדש (סַאיסֶן) מקובל לתת במזומן, אז אם תשאירו קצת מטבעות, הטיול הרגלי אחרי הסיור יהיה חלק. בחנויות ברובע האלקטרוניקה, בחנויות הגדולות לפעמים אפשר לשלם בכרטיס, אבל בחנויות הקטנות כדאי לברר לפני הקנייה.

מסניף שינאגאווה אפשר ללכת 5 דקות למקדש שינאגאווה (Shinagawa Shrine), וכ-20 דקות לטנוזו איל (Tennozu Isle) שלאורך התעלה. אחרי שנהנים מהרוח בקארט, לטייל לאט לאורך המים ולהירגע, זה באמת מרגיש נהדר.

מסניף שיבויה יש כ-10 דקות הליכה עד צומת ההצטלבות (Shibuya Scramble Crossing). סביב הצומת מרוכזים מרכזי קניות גדולים.

בתחנת שין-קיבה, הקרובה לסניף טוקיו ביי, יש בית קפה-מסעדה בשם CASICA. זו אפשרות טובה לעצירה קצרה בדרך חזרה לתחנה אחרי הסיור.

בכל מקום שבו תעצרו, אמצעי התשלום משתנים מחנות לחנות. לפעמים מודבקים בכניסה או ליד הקופה סמלים של הכרטיסים שמתקבלים. אם תתרגלו להציץ לפני שאתם מזמינים, לא תגיעו לקופה ותגלו "אוי, זה לא עובד".

"אז בסופו של דבר, מה צריך להכין?", בדיקה אחרונה לפני היציאה

לסיום, הנה סיכום לפי סדר הדברים שכדאי לבדוק יחד עם שותף המסע.

קודם כול, לפני היציאה ליפן. בדקו עם חברת האשראי לגבי שימוש בחו"ל ומשיכת מזומן. לגבי רישיון הנהיגה, קראו את ההנחיות באתר הרשמי והכינו את המסמכים הנדרשים. להזמנה פנו דרך Facebook, LINE או דוא"ל, ובאותה הזדמנות שאלו גם על אמצעי התשלום ועל מה להביא ביום הסיור. אם אתם רוצים לנסוע בסוף שבוע, פנו מוקדם.

אחר כך, כשמגיעים ליפן. הכינו מעט ין יפני בשדה התעופה או בתחנה, או משכו מכספומט בקונביני. השיגו כרטיס IC לתחבורה ציבורית ובדקו פעם אחת את מסלול הרכבת מהמלון לסניף. עם ארנק מטבעות, הימים הבאים יהיו הרבה יותר נוחים.

ולבסוף, ביום הסיור. צמצמו את החפצים למינימום, וצאו לסניף רק עם המסמכים הנדרשים, כרטיס, קצת מזומן וסמארטפון. סדרו שתייה ושירותים לפני היציאה, והגיעו מוקדם כדי לא לאחר לקבלה. ברגע שמתחילים לנסוע, אל תגעו בסמארטפון, סעו מאחורי המדריך ותיהנו עד הסוף מטוקיו שלפניכם.

שאלות ה"זה בסדר?" של שותף המסע אינן סימן לכך שההכנות לא מספיקות. דווקא מפני שהוא שואל, שניכם יכולים לשים לב למה שחסר. אם בכל פעם שעולה שאלה תיזכרו במאמר הזה ותסגרו אותה אחת-אחת, ביום עצמו תוכלו להתרכז רק בהגה.

כשתקבעו את היום שבו תיסעו בטוקיו, בדקו קודם כול את המידע העדכני באתר הרשמי (kart.st) ושלחו פנייה להזמנה. כשכל ההכנות מאחוריכם ואתם מתחילים לנסוע מאחורי המדריך, כל מה שנשאר הוא ליהנות מהזמן הזה. התחילו כבר היום להתכונן לשאלת ה"זה בסדר?" הבאה של שותף המסע שלכם.


מאמר זה נכתב במקור ביפנית ותורגם בעזרת בינה מלאכותית. ייתכן שחלק מהניסוחים יישמעו לא טבעיים, ואנו מודים לכם על ההבנה. למידע המדויק והעדכני ביותר, אנא עיינו באתר הרשמי kart.st.


ל-Street Kart אין כל קשר לנינטנדו או לסדרת מריו קארט. איננו מספקים תחפושות של דמויות נינטנדו, ולא ניתן ללבוש תחפושות כאלה במהלך הסיור גם אם המשתתפים מביאים אותן בעצמם.