Take On A Street Go-Kart Thru [ Tokyo / Osaka / Okinawa! ]

כשפני בן הלוויה משתנות על הנהרות והגשרים של אוסקה: למי שהולך בפעם הראשונה בדוטונבורי (Dotonbori) ובנאקאנושימה (Nakanoshima)

כשפני בן הלוויה משתנות על הנהרות והגשרים של אוסקה: למי שהולך בפעם הראשונה בדוטונבורי (Dotonbori) ובנאקאנושימה (Nakanoshima)

כשפני בן הלוויה משתנות על הנהרות והגשרים של אוסקה: למי שהולך בפעם הראשונה בדוטונבורי (Dotonbori) ובנאקאנושימה (Nakanoshima)

באמצע הגשר, בן הלוויה שלכם עוצר פתאום. עוד לפני שהוא מרים את הטלפון, הוא אומר "רגע, חכו" ומניח יד על המעקה. על פני המים שזורמים למטה מתנדנד האור של השלטים. כשהולכים לאורך המים באוסקה (Osaka), רגעי עצירה כאלה חוזרים שוב ושוב.

בביקור הראשון ביפן אי אפשר לדעת מה יקרה, ולכן טבעי להרגיש מתח. זה בסדר גמור. במאמר הזה נבנה יום באוסקה משתי חוויות. הראשונה היא נסיעה בסטריט קארט (קארט קטן לנהג אחד שנוסע בכבישים ציבוריים), שבה עוברים ברחובות בגובה עיניים נמוך ובמהירות. השנייה היא הליכה ברגל לאורך הנהר, עם עצירות על הגשרים לכמה זמן שרוצים. נכתוב כאן באיזה סדר כדאי ללכת לאורך הנהר ועל הגשרים, ומה מחכה לכם בכל מקום. מי שיודע את זה מראש יכול להתמקד ביום עצמו רק בהנאה מהנוף.

למה קוראים לאוסקה "עיר המים"?

הסתכלו על מפה של מרכז אוסקה. יש בה הרבה קווים כחולים: נהר דוטונבורי (Dotonbori-gawa), נהר דוג'ימה (Dojima-gawa), נהר טוסאבורי (Tosabori-gawa) ונהר אוקאווה (Okawa). כבר מימים עברו התנהל המסחר בעיר הזאת לאורך נהרות ותעלות. לכן ביפנית קוראים לה "מיזו נו מיאקו" (Mizu no Miyako), כלומר עיר המים.

כשיש הרבה נהרות, יש גם הרבה גשרים. באוסקה יש לא מעט מקומות ששמות הגשרים שלהם הפכו לשמות של שכונות ותחנות: "יודויאבאשי" (Yodoyabashi), "טנמאבאשי" (Temmabashi), "שינסאיבאשי" (Shinsaibashi). המילה היפנית "האשי" (hashi / bashi) פירושה גשר. מספיק לזכור את המילה הזאת, והשלטים בתחנות נעשים הרבה יותר קלים לקריאה. אם שם מסתיים ב־bashi, סימן שהיה שם גשר. כשהולכים עם מפה ביד, רואים בעיניים כמה גשרים יש בעיר הזאת.

הגשרים של אוסקה קטנים ומשתלבים באופן טבעי ברחוב. הם לא נבנו כדי שיסתכלו עליהם מרחוק. הם נועדו לחצות אותם ברגל, להסתכל ימינה ושמאלה, ולטעום את העיר מעל הנהר. בזמן הנסיעה בקארט הנוף זורם מלפנים לאחור. הגשר הוא המקום שבו עוצרים את הזרימה הזאת ומסתכלים. מי שמכיר את הדרך הזאת ליהנות, מגלה שגם גשר רגיל לגמרי הופך ליעד של ממש.

הנוף בגשר אביסו (Ebisubashi) שגורם לכם לעצור

היעד הראשון הוא גשר אביסו, שנמצא בלב אזור הבילוי שנקרא מינאמי (Minami). התחנות הקרובות הן תחנת נמבה (Namba) או תחנת שינסאיבאשי של הרכבת התחתית. מכל אחת מהן, אם עולים לרחוב והולכים עם זרם האנשים, מגיעים תוך כמה דקות לגשר ההומה. התחנה הקרובה לסניף אוסקה של סטריט קארט היא תחנת יוצובאשי של הרכבת התחתית, כך שאפשר גם לרדת מהקארט ורק אז להתחיל לטייל לאורך המים במינאמי.

כשעומדים על הגשר, השלטים שצפופים לאורך שתי גדות נהר דוטונבורי מתנפלים על העיניים בבת אחת. שלט ענק של אדם שרץ עם ידיים מורמות, שלט של סרטן שזז, אותיות ניאון. לא משנה אם אתם קוראים יפנית. גם מהצבעים והצורות לבד ברור שכמות המידע כאן עצומה. זה נוף שפשוט כיף להסתכל עליו, בלי צורך בהסברים.

אפשר להסתכל בשקט ואפשר להצטלם באותה תנוחה כמו השלט, איך שרוצים. אבל על הגשר יש המון אנשים, אז אם מצלמים, כדאי להתקרב לצד של המעקה ולא להפריע לאנשים שעוברים מאחור. ביפן אנשים רבים רגישים לעצירה שחוסמת את זרם ההולכים, ובמקומות צפופים נהוג לפנות את הדרך ולומר "סומימאסן" (Sumimasen, סליחה). מי שמצליח להגיד את המילה הזאת מרגיש גם קצת גאווה.

לרדת אל טונבורי ריבר ווק (Tombori River Walk)

למרגלות גשר אביסו יש טיילת שיורדת עד לצד הנהר ממש. זו "טונבורי ריבר ווק". מספיק לרדת כמה מדרגות מהרעש של הגשר, והקולות משתנים לגמרי: צעדים של אנשים שהולכים מעל הראש, אור השלטים שמשתקף במים, וקול הגלים הקטנים שמגיעים לגדה אחרי שסירת טיולים עוברת.

כשיורדים לטיילת מסתכלים למעלה, ולכן השלטים נראים כאילו הם נערמים זה על זה עד השמיים. אותם שלטים שראיתם מהגשר נראים מהנהר כמו עיר אחרת. מהמושב הנמוך של הקארט העיר שאתם מסתכלים עליה מלמטה ממשיכה לזרום קדימה. בטיילת אפשר להסתכל מאותה זווית נמוכה ולעמוד במקום כמה זמן שרוצים. אם מצלמים, החזיקו את הטלפון נמוך ונסו להכניס את ההשתקפות במים לשליש התחתון של המסך. האור מוכפל, והתמונה מקבלת הרבה יותר עומק.

הטיילת נמצאת בשתי גדות הנהר, ואפשר ללכת בה ולעבור מתחת לכמה גשרים. מספיק ללכת לאט ולחזור כשמשהו מעניין אתכם. בחלק מהמקומות המעקה נמוך, אז היזהרו לא להתקרב יותר מדי לשפת המים כשאתם שקועים בצילום.

בנאקאנושימה (Nakanoshima) האווירה של העיר משתנה

אחרי שספגתם עד הסוף את האנרגיה של דוטונבורי, עוברים צפונה. מתחנת נמבה או מתחנת שינסאיבאשי עולים על קו מידוסוג'י (Midosuji Line) של הרכבת התחתית, נוסעים כמה תחנות צפונה ויורדים בתחנת יודויאבאשי. ברכבת התחתית ביפן שמות התחנות מוצגים גם באותיות לטיניות, וגם על המסך בקרון מופיע שם התחנה הבאה. אין צורך בהחלפת קו, כך שזה מסלול שקשה ללכת בו לאיבוד גם בפעם הראשונה.

כשיוצאים מתחנת יודויאבאשי לרחוב, הנהר מופיע פתאום ממש מול העיניים. מכאן מתחילה נאקאנושימה, אי צר וארוך בין נהר דוג'ימה לנהר טוסאבורי (אי שנוצר באמצע הנהר).

האווירה כאן שונה לגמרי מדוטונבורי. בנייני משרדים גבוהים, בניינים ישנים מלבנים, שדרת עצים לאורך הנהר. שומעים מכוניות, אבל אין את ההמולה של הניאון. כשהולכים בשני האזורים אחד אחרי השני, אפשר לבדוק ברגליים שלכם כמה שונה יכולות להיות הפנים של אותה עיר לאורך הנהרות של אוסקה.

אולם הציבור המרכזי של העיר אוסקה (Osaka City Central Public Hall) וגשר נאניוואבאשי (Naniwabashi)

כשהולכים מזרחה בנאקאנושימה, מופיע בניין מלבנים אדומות עם פסים של אבן לבנה. זהו אולם הציבור המרכזי של העיר אוסקה. הוא נבנה לפני כמאה שנה, ועד היום מתקיימים בו קונצרטים והרצאות. גם מבחוץ הוא נראה כמו תמונה. אם מצלמים אותו מהגדה שממול, האדום של הבניין משתקף במים, וזה באמת יפה.

אחריו נמצא גשר נאניוואבאשי. למרגלות הגשר יושבים פסלי אריות מאבן, ולכן המקומיים קוראים לו גם "גשר האריות". למה יש אריות על גשר יפני? עצרו מול הפסלים והסתכלו עליהם.

מעבר לגשר נאניוואבאשי משתרע פארק נאקאנושימה (Nakanoshima Park). יש בו גן ורדים, ובעונת הפריחה הריח נישא עם הרוח מהנהר. מועד הפריחה משתנה משנה לשנה, אז אם הפרחים הם המטרה, כדאי לבדוק לפני היציאה במידע התיירותי של העיר אוסקה.

נופי העונות לאורך נהר אוקאווה (Okawa)

מהקצה המזרחי של נאקאנושימה והלאה הנהר נעשה קצת יותר רחב, ושמו אוקאווה. לאורך הנהר נמשכת טיילת, ואפשר ללכת בה עד טנמאבאשי ועד אזור המזח של האצ'יקנייהאמה (Hachikenyahama). בקטע הזה שדה הראייה נפתח פתאום והשמיים נראים רחבים. אחרי כל ההליכה עד כאן, המרחב הזה מרגיש נעים לרגליים.

האזור שלאורך אוקאווה ידוע בשפע עצי הדובדבן שלו. באביב שתי גדות הנהר נצבעות בוורוד, ועד אזור סאקוראנומייה (Sakuranomiya) בצפון הן הומות אנשים שבאו לראות את הפריחה. "אוהאנאמי" (Ohanami) הוא מנהג יפני של ישיבה מתחת לעצי הדובדבן, אכילה ושתייה והתבוננות בפרחים. מי שמגיע באביב יכול לראות את המנהג הזה מקרוב, ממש לאורך הנהר.

אבל הנוף משתנה לגמרי לפי העונה. הקיץ באוסקה חם ולח, ובחלק מהקטעים לאורך הנהר יש מעט מקומות מוצלים. יש שנים שבהן גם בספטמבר ממשיך חום של אמצע הקיץ, אז קחו כובע ומים. חנויות נוחות (ביפן קוראים להן "קונביני") נמצאות בכל פינה בעיר, ואפשר לקנות בהן שתייה. בסתיו האוויר יבש יותר, ויש יותר ימים נעימים להליכה לאורך הנהר. בחורף הרוח מהנהר קרה, וכפפות עוזרות. אי אפשר לומר איזו עונה הכי טובה. בכל עונה העין נתפסת בדברים אחרים לאורך הנהר, וגם זה חלק מהכיף שבהליכה לאורך המים.

כמו כשמבלים בטבע, גם לאורך הנהר תחליטו לגבי מזג האוויר בלי להתאמץ יותר מדי. ביום גשום הטיילת נעשית חלקה, וביום עם רוח חזקה הכובע עלול לעוף על הגשר. אל תדחסו את התוכנית, ותשאירו מקום לשנות אותה ל"היום רק נאקאנושימה". כך היום יהיה הרבה יותר נעים.

לתכנן את ההליכה לאורך המים לפי התגובות של בן הלוויה

אם מסכמים את המסלול עד כאן, הסדר הוא: "גשר אביסו והטיילת במינאמי", "נסיעה צפונה ברכבת התחתית", "הבניינים והגשרים של נאקאנושימה" ו"לאורך נהר אוקאווה". את זמן הנסיעה בקארט שמים כגוש אחד לפני המסלול הזה או אחריו. יש סיבה טובה לכך שהסדר עובר ממקומות הומים למקומות שקטים.

ממקומות הומים נהנים הכי הרבה מיד כשמגיעים. סופגים את כמות המידע של דוטונבורי כשעוד יש כוח, וכשמתחילים להתעייף עוברים לנוף השקט של נאקאנושימה. בסדר ההפוך אפשר לגמור את היום מותשים לגמרי בתוך הניאון. זה מסלול שאפשר לקצר באמצע, תוך כדי שמסתכלים על הכוח ועל מצב הרוח של מי שהולך איתכם. גם בלי לעבור בכל המקומות, יהיה כיף. הקארט יוצא בשעה שהזמנתם, אז את מה שמקצצים לפי מצב היום עדיף לקצץ מההליכה.

הנה כמה דברים שכדאי לדעת כדי ללכת בראש שקט.

קודם כל, פחי אשפה. ברחובות ביפן יש מעט פחי אשפה, ובטיילות לאורך הנהר כמעט לא רואים אותם. הדרך היפנית היא לשים בקבוקי פלסטיק ריקים ועטיפות של חטיפים בשקית קטנה, לשאת אותם איתכם, ולזרוק אותם בהפרדה לפחים בקונביני או בתחנה. זו אותה מחשבה כמו "Leave No Trace" (לא להשאיר אחריך שום עקבות) שאוהבי טבע מדברים עליה, ותיירים שנוהגים כך מתקבלים בחום גם אצל המקומיים. כדי לא להפיל דברים לנהר, כדאי לכרוך את רצועת הטלפון סביב פרק היד כשמצלמים.

אחר כך, מדרגות נעות. בתחנות באוסקה, מי שעומד במדרגות הנעות נצמד בדרך כלל לצד ימין ומשאיר את צד שמאל פנוי. בטוקיו, להפך, רוב האנשים עומדים משמאל, אז שימו לב פעם אחת לכך שגם בתוך יפן המנהג משתנה מעיר לעיר. לאחרונה יש תחנות שמבקשות "לעמוד ולא ללכת" במדרגות הנעות, כך שאם תעשו כמו האנשים סביבכם, לא תהיה בעיה.

שירותים יש בעיקר בתחנות, במרכזי קניות גדולים ובפארקים. באמצע הטיילות לאורך הנהר קשה למצוא שירותים, אז אם תלכו לשירותים בתחנה לפני שממשיכים, לא תצטרכו להילחץ.

לגבי צילום: פתיחה של חצובה או מקל סלפי על גשר או בטיילת צרה מפריעה לתנועה. גם צילומים שבהם רואים בבירור פנים של אנשים לא נעימים לרבים ביפן, אז במקומות צפופים התמקדו בנוף. גם הנוף לבדו מספר מספיק על המים של אוסקה.

איך משלבים את סטריט קארט עם ההליכה לאורך המים?

לחוות את אוסקה בגובה ובמהירות שונים לגמרי מהליכה: את הזמן הזה, שתיארנו בתחילת המאמר, ממלא הסטריט קארט. ל־Street Kart יש 9 סניפים ברחבי יפן: 7 בטוקיו, ועוד סניף אחד באוסקה ואחד באוקינאווה. בסיורים של סניף אוסקה נוסעים ברחובות אוסקה.

קודם כל, דבר חשוב: סטריט קארט הוא סיור שבו מדריך מוביל את הדרך והמשתתפים נוסעים אחריו. זו לא נסיעה שבה כל אחד בוחר לאן לנסוע. כלומר, אין הבטחה שתעברו בקארט בגשר אביסו או בנאקאנושימה שהצגנו במאמר הזה. באילו דרכים עובר הסיור של סניף אוסקה אפשר לבדוק באתר הרשמי (kart.st).

בדיוק בגלל זה בנינו במאמר את היום כך שהזמן בקארט והזמן בהליכה לאורך המים נפרדים. זמן הקארט נקבע מראש בהזמנה, ואת זמן ההליכה שמים לפניו או אחריו, ומאריכים או מקצרים לפי מצב היום. בקארט נוסעים בתוך זרם העיר, וברגל עוצרים על הגשרים כמה שרוצים. באותו יום, שתי החוויות מראות דברים שונים לגמרי. מי שעושה את שתיהן יראה את אוסקה בהרבה יותר ממדים.

נכתוב פעם אחת גם על התחושה של הקארט עצמו. כשיושבים בגוף הקטן בלי גג, גובה העיניים נמוך בהרבה מבמכונית רגילה, והאוטובוסים והבניינים מסביב נראים גדולים הרבה יותר. הרוח מכה ישר בפנים, וקולות העיר נכנסים לאוזניים כמו שהם. התחושה של לחוות את העיר בכל הגוף היא כיף שמבינים רק אחרי שנוסעים. בזמן הנסיעה התרכזו בסימנים של המדריך ובקארט שלפניכם, ואל תיגעו בטלפון. את תמונות הנוף מספיק לצלם אחרי שיורדים, בזמן ההליכה לאורך המים.

להשתתפות נדרש רישיון נהיגה, ויש לכך תנאים שמשתנים לפי המדינה וסוג הרישיון. מי שהוציא רישיון מחוץ ליפן חייב לקרוא לפני היציאה את ההסבר על רישיונות נהיגה באתר הרשמי. לפרטים נוספים, בדקו באתר הרשמי (kart.st).

לסניפים אין חניה, אז הגיעו וחזרו ברכבת או ברכבת התחתית. באוסקה הרכבת התחתית עוברת במרכז העיר, כך שאפשר לנוע באותה תחושה כמו בהליכה לאורך המים.

הזמנות מתקבלות דרך Facebook, דרך LINE או במייל (booking@streetkart.com). בסופי שבוע המקומות מתמלאים מהר, אז מומלץ להזמין מוקדם. האתר הרשמי זמין ב־22 שפות, ואפשר לבדוק בו את התנאים וההנחיות שחשוב לדעת לפני ההזמנה. ההדרכה ביום עצמו היא בעיקרון באנגלית. הדרכה בשפות אחרות תלויה בצוות של אותו יום, ולכן אי אפשר להבטיח אותה. מי שרוצה הדרכה בשפה אחרת מאנגלית, כדאי שיתייעץ מראש.

חשוב לציין ש־Street Kart הוא שירות עצמאי שאין לו שום קשר ליצרן צעצועים או בידור מסוים או ליצירות ולדמויות שלו.

להחליט על ההמשך כשעומדים על הגשר

בדוטונבורי, אור השלטים שמתנדנד על פני המים. בנאקאנושימה, בנייני הלבנים והגשר שעליו יושבים האריות. באוקאווה, השמיים הפתוחים והעצים של כל עונה. כשהולכים לאורך המים של אוסקה, כל נהר מראה פנים אחרות של העיר.

אם אוסקה נמצאת ברשימת היעדים שלכם, פתחו קודם מפה, מצאו את תחנת נמבה ואת תחנת יודויאבאשי, והעבירו אצבע לאורך הנהרות שזורמים ביניהן. כבר זה יעזור לכם לדמיין היטב איך תתנהלו ביום עצמו.

אם אתם רוצים להוסיף לזה את סטריט קארט, בדקו לפני הנסיעה ב־kart.st את תוכן הסיור של סניף אוסקה ואת תנאי רישיון הנהיגה, והזמינו דרך Facebook, LINE או במייל. באותה הזדמנות החליטו גם איך לשבץ ביום את זמן ההליכה לאורך המים ואת זמן הנסיעה בקארט. ביום עצמו, על הגשר עם בן הלוויה, תתייעצו על הדברים שאפשר לשנות במקום: לאורך איזה נהר ללכת עכשיו, ואיפה לעצור. לא משנה מה תחליטו, זה בטח יהיה יום טוב.


מאמר זה נכתב במקור ביפנית ותורגם בעזרת בינה מלאכותית. ייתכן שחלק מהניסוחים יישמעו לא טבעיים, ואנו מודים לכם על ההבנה. למידע המדויק והעדכני ביותר, אנא עיינו באתר הרשמי kart.st.


ל-Street Kart אין כל קשר לנינטנדו או לסדרת מריו קארט. איננו מספקים תחפושות של דמויות נינטנדו, ולא ניתן ללבוש תחפושות כאלה במהלך הסיור גם אם המשתתפים מביאים אותן בעצמם.